close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אחידות ועבדות בעולם המודרני

הרב יניב חניאכב טבת, תשפה22/01/2025
פרק כד מתוך הספר אמונה בעולם המודרני
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

אחד מסודות ההשתלטות של אופן המחשבה המערבי על מוחם של רבים כל כך נובע מיסוד פשוט מאוד, יסוד הנקרא בשפת מעצבי דעת הקהל, "המכנה המשותף הנמוך ביותר"...

תגיות:
עבדים
במאמר קודם דנו בנושא העבדות בעולם המודרני והבאתי דוגמא או שתיים לעובדה שהאדם המודרני נתון וחי תחת מספר גדול של הרגלים "קבועים", הכובלים אותו לצורת חיים מאוד מסויימת. מה שרציתי לטעון הוא שכבלים אלו מקבילים, בסופו של דבר, לעבדות בעולם העתיק ומהווים מכשול של ממש לחופש האנושי. בשיעור זה ברצוני לעמוד על סוג אחר של עבדות, הבולט מאוד באורח החיים שלנו, אולם בעבדות זו לא מדובר על הרגלים פנימיים של אדם פרטיים או על דרכי חיים אלא יותר על אופן המחשבה של הציבורים השונים בעולם
בו אנו חיים.

אחת העובדות המדהימות לגבי אורח החיים של האנושות בעידן המודרני היא ה"סקרים"- העובדה שבעזרת הפניית שאלות לחלק קטן מאוד מהציבור ניתן לדעת מה חושבים ואיך מתנהגים מיליוני אנשים. כאשר אנו מנתחים את התופעה אנו יכולים בהחלט לעמוד בתדהמה מוחלטת. יושב עורך סקרים ושואל, באופן אקראי, חמש מאות איש לדעתם על דבר מסויים (סקר רגיל כולל חמש מאות נשאלים, סקר גדול מאוד כולל שמונה מאות וסקר "ענק" קצת יותר מאלף), אחר כך מכניס עורך הסקרים את התוצאות למספר נוסחאות מתמטיות, וכבר אפשר לדעת מה יחשבו מיליונים של אנשים !!!! איך הדבר יתכן? איך ניתן להסיק מה יצביע בבחירות (לדוגמא) עם שלם, מתוך ניתוח של חמש מאות איש בלבד?

אולם לא רק בחירות, סקרים משמשים היום לכל דבר כמעט. מתכנני מכוניות, למשל, עורכים היום סקרים כדי לדעת מה יהיה צבע המכוניות המועדף בעוד חמש שנים (!). מכיוון שזמן התכנון של מכונית חדשה הוא ארבע שנים, הרי שצריך לדעת מעכשיו מה יהיה הצבע המועדף על הציבור בעוד חמש שנים כשהרכב יצא לשוק. מה שחשוב לנו הוא שגם כאן אנו עומדים בפני אותה תופעה מדהימה- איך יתכן לנתח, בעזרת מספר שאלות, מה יהיה הטעם של ציבור שלם (מיליונים על גבי מיליונים של אנשים) ולדעת מה יהיה הצבע שהן יאהבו בעוד שנים מהיום? כל אחד ואחד מאיתנו ימצא את עצמו בגרף שאותו יוציא בסופו של דבר עורך הסקר, כשהציבור כולו מתנהג, ברוב רובם של המקרים, בדיוק כפי שצפו השאלות. האנושות המודרנית מתנהגת כולה, בעולם המערבי כולו, באתה צורה כמעט, כולנו מתלבשים אותו דבר, אוכלים את אותם דברים (גם אם מדובר בדברים מזיקים ולא בריאים) וחושבים, בעיקר חושבים, באותה צורה. הציבור מגיב כעדר ובצורה אחידה והומוגנית למאורעות שונים וניתן לחיזוי. "מעצבי דעת קהל" יכולים לגרום לעמים שלמים להתנהג כפי שהם בוחרים ומעצבי אופנה גורמים למליארדי אנשים לחשוב שמה שהכי מתאים להם ללבוש הוא דבר אחד. אופן המחשבה האחיד משתלט על כל תחום בחיינו: על התחום הדתי, המוסרי, הרגשי, הלאומי ועוד... ועוד... כולנו מתרגשים מאותם דברים ולעומת זאת לא מתרגשים מאחרים (בעניין הזה, שוב לדוגמא, אני בכל פעם נדהם עד כמה הציבור בישראל לא "מתרגש" ולא חש את סיבלו של יהונתן פולארד, האזרח הישראלי הנמק בכלא האמריקאי עשרים שנה. כולנו מתרגשים עד דמעות מסיפורי סבל של מתנגדי משטר בעולם כולו, אבל מסרבים לחוש את סיבלו של מי שנענש באכזריות רבה כל כך על ידי אמריקה. שוב, אורח המחשבה הכללי, המקובל, עומד מעל כל הגיון). בתחומים רבים מצליח אורח החיים הרגיל וצורת המחשבה המקובלת להשתלט על מסורות של אלפי שנים, כשאנחנו עומדים נפעמים מול המהירות שבה ציבורים שלמים משילים מעליהם דרכי מחשבה ארוכי שנים לטובת התרבות הכללית השלטת. אני חש בעוצמה הרבה של שינויים אלו בכל פעם שאני פוגש עולים או עולות מאתיופיה. שוב, תדהמה מוחלטת לגבי המהירות שציבור שלם משיל את מסורתו הארוכה והופך לחלק מהעיסה ההומוגנית של התקופה המודרנית.

מכיוון שהאדם הוא יצור מורכב, בעל שאיפות ותחומי התעניינות שונים, הרי שקשה עיתים קרובות להבין איך יתכן ששאיפות מרכזיות באורח החיים של האנושות הופכים לאחידים. מה מוגדר כ"הצלחה בחיים"? מה מוגדר כ"מוסרי" או כראוי? מהן השאיפות שעל פיהם עלינו לחנך את הנוער? כל הדברים הללו הופכים לזהים בצורה מפחידה בכל העולם כולו.

לגבי דידי המסקנה היא אחת: בעולם המודרני יותר ויותר קשה להיות אתה עצמך, לחוש ולחיות את היחוד שלך ושל עמך, הסיכוי להפוך לחלק מהעיסה הכללית הוא סיכון מהותי, כשהשליטה של ה"אח הגדול" על אופן המחשבה של האחים הקטנים הולכת וגדילה והופכת למרכזית. לרובינו אין דרך להתנגד להשתלטות על אופן המחשבה שלנו ואנו מהווים חלק מהגרפים של עורכי הסקרים, ללא קרב בכלל.

אחד מסודות ההשתלטות של אופן המחשבה המערבי על מוחם של רבים כל כך נובע מיסוד פשוט מאוד, יסוד הנקרא בשפת מעצבי דעת הקהל, "המכנה המשותף הנמוך ביותר". העיקרון פשוט, כאשר ברצונך לקלוע לטעמם של רבים עליך פשוט למצוא את הנקודה הנמוכה ביותר, שבה כולם משותפים, וכך תקלע לדעתם של כולם. שיטה זו נכונה במחשבים, לדוגמא, כאשר אתה מיייצר תוכנה חדשה, חשוב שהיא תקלע ל"מכנה המשותף הנמוך ביותר", כלומר: למחשב החלש ביותר שקיים בשוק, כדי שהיא תתאים לכולם. קשה מאוד (מנסיון) למכור תוכנה מאוד מתקדמת מדי מכיוון שלרוב האנשים היא לא מתאימה.

הדבר נכון, כמובן, גם לגבי הצרכים הרוחניים של האדם. ככל שתכוון את השיטה הרוחנית שלך ואת דרך החיים שאתה מציע למכנה משותף נמוך יותר- כך תזכה ליותר הצלחה. שהרי לכולם יש יצרים פשוטים, בעוד שלא כולם בעלי מחשבות עמוקות. אם תחליט להוציא עיתון, הרי שאם תכלול בו מדור על שחמט או על מדע מתקדם, מעטים מאוד יוכלו להבין את המדור, ולעומת זאת אם תכלול תמונות לא צנועות בעיתונך- הרי שאפילו הפרופסור הגדול ביותר יתעניין בכתבה. הנקודה הנמוכה היא משותפת לכולם, בעוד שבנקודות הגבוהות יש הבדלים רבים בין אנשים. לכן, כשתרבות שלימה בנויה כולה על הנקודות הנמוכות ועל הצדדים השפלים יותר של האדם, הצלחתה להפוך לתרבות שלטת כמעט מובטחת מראש. כך בנתה התרבות המערבית את עצמה כתרבות מובילה הכובשת את העולם, אולם גם כתרבות נמוכה, זולה וחסרת ערכים בסיסיים בתחומים רבים. הדברים נכונים לגבי כל תחום כמעט: מה אנו מציבים בפני ילדינו כשאיפה עליונה, מה נחשב להצלחה בחיים, מקומו של הכסף בחיינו, מקומו של כיבוד הורים, חיי ערכים ועוד...

הבעיה המרכזית היא כמובן שרוב הערכים הללו סותרים את חיי הדת ואת האמת הפנימית של רוב בני האדם. אולם בשיעור היום אנחנו לא עוסקים בבעייתיות של הערכים עצמם, אלא בעובדה שלרוב בני האדם בעולם המודרני אין דרך להילחם בהשתלטותם של ערכי המערב על חייהם, ויתירה מזו, אין להם שום רצון או יומרה להילחם בערכים אלו. העבדות המודרנית שבה אנו עוסקים בשבועות האחרונים לא רק שמשעבדת את כולנו להרגלים גופניים אלא גם, ואולי בעיקר, כובשת גם את מוחינו ואת אמונתנו. קשה להעריך בכמה נושאים אנו מושפעים מהחשיבה הכללית המעוותת, אולם בחלק גדול מהנושאים אנחנו אפילו לא יודעים שמדובר ביסודות חשיבה מערביים. אנחנו מושפעים בדרכים רבות: דרך הפסיכולוגיה של פרויד שכבשה את מוסדות החינוך, דרך התקשורת, דרך הלבוש ברחוב, דרך החברים, דרך הספרות וכדומה.

כדי להסביר את העוצמה של תרבות זו די אם נזכיר מספר דוגמאות לדרכי מחשבה כלליות, אולם דומה שאין צורך לרדת ליותר מדי פרטים. כולנו חשים את התרבות הזו בכל יום ובכל שעה ומרגישים את השתלטותה על מוחינו, מוחות ילדינו ודרכי ההתנהגות הכללית של העמים.

נדמה שהשלב הראשון במלחמה הזו הוא ההכרה בעובדות. שומה עלינו לנתח את המצב ולהבין את עוצמתה הגדולה מדי של העבדות המודרנית. עוצמתה של ההשתלטות על דרכי המחשבה ואת המידה הגדולה שבה אנו עצמנו מושפעים ממנה. לדעתי, מדובר ברמה כל כך גבוהה של שיעבוד שעלינו לבחון היטב כל ערך וכל מגמה בעולם המודרני- במה בדיוק מדובר, מהיכן נובעים הדברים והאם לא מדובר בערך פגום . רק אחרי בחינה מדוקדקת ניתן לקבל או לא לקבל את הערך החדש. שומה עלינו להתאמץ כדי להיות אנחנו עצמנו, כדי לחוש את האמת הפנימית שלנו ולחיות על פיה.

השלב הבא הוא גיבוש הזהות העצמית שלנוף לימודה והפנמתה. הדבר נכון לגבי כל אחד ואחד מאיתנו באופן פרטי וגם לגבי כל אחד ברמה הכללית, זהותינו כעם, מה חשוב לנו בתחום הלאומי, מה מוגדר כערך על ידי מקורותינו העצמיים ועוד... המאבק שלא להפוך לחלק מהעיסה המודרנית הוא מאבק קשה וארוך, אולם אפשר לנצח בו על ידי הכרה בעוצמה ורצון אמיתי להיות אנחנו עצמנו.

גם לתפילה יש מקום חשוב במאבק הזה, מכיוון שכפי שזה נראה היום, רוב הציבור מעדיף לשקוע באווירה הכללית ורק תפילה עמוקה ואמיתית תביא להתעוררות של כולנו למאבק בעבדות הדעות הכובשת את לבב אחינו וילדינו .

בסופו של דבר, בעזרת ה', ננצח גם במאבק הזה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה